צריך לדבר על זה.

יום בריאות הנפש צוין בסוף השבוע האחרון.
מעבר לשאלה מי מגדיר ואיך מוגדרת “בריאות הנפש” (דיון ששווה לתת עליו את הדעת),

זו הזדמנות טובה להסתכל על ההשפעות של התפרצות הקורונה על בריאות הנפש.
העניין המיוחד שלי בארגונים ובחוסן ארגוני וניהולי חשף אותי לנתונים הבאים:
הסיכון ללקות בדיכאון בקרב עובדי ארגונים בארה”ב עלה ב 102% מאז התפרצות הקורונה (בהשוואה לפברואר 20′) והנתון המדהים הנוסף:
הסיכון לדיכאון בקרב עובדים בגילאי 20-39 עלה ב 305%!

הנתונים אמנם מתייחסים לשוק העבודה האמריקאי אך יש בנתונים הללו ללמד אותנו על המגמות. (**לקוח מאינדקס נתונים שפורסם מטעם איגוד שירותי הבריאות האמריקאים בשיתוף ארגונים נוספים.)

הפגיעה בחוסן האישי של העובדים משליכה על האפקטיביות, הבריאות, האווירה והחוסן של הארגון. העלויות הכרוכות בתופעות של פגיעה בבריאות – סטרס, שחיקה, חרדות, דכאון וכיו”ב גבוהות במיוחד (על כך פוסט בנפרד).

השלכות התפרצות הקורונה על הבריאות וה wellbeing בארגונים ומחוצה להם עוד לא ניגלו במלואם. נוסיף לכך נתון מעניין שעלה מהמחקר שלי כי עובדים נוטים להסתיר את הקשיים של סטרס/ שחיקה/ דכאון ואחרים.

עם זאת, זו תזכורת חשובה לכל אחד מאיתנו להסתכל סביב, לראות את האנשים סביבנו, בתוך ארגונים ובמרחב הביתי. להקשיב. לזהות. להציע תמיכה.
ובארגונים, מעבר לסיוע ותמיכה לעובדים ומנהלים,
זהו זמן חשוב ליצור תוכניות מניעה ותוכניות לטיפוח החוסן האישי והניהולי.
וזה בדיוק מה שאני עושה.
מוזמנים לדבר איתי.